מאסימיליו פוקסס הוא אדריכל איטלקי שנולד ברומא ב-1944. הוא למד ארכיטקטורה באונ'La Sapienza ברומא ועומד בראש משרדיו ברומא (1969), בפאריז (1989) ובוינה (1993). רבות מעבודותיו עוסקות במחקר בעיות אורבניות ובמיוחד את נושא הפרוור, וכוללות מספר תוכניות-אב לעיור. בין עבודותיו הידועות: מרכז הירידים FieraMilano במילאנו, מרכז מוסיקה Zénith בשרסבורג, מרכז מחקר לחברת Ferrari באיטליה, שדה"ת הבינ"ל בשנזן, סין (בבנייה) ועבודתו האחרונה שנחנכה, באפריל 2009: הכנסיה St. Paul Apostle's בעיר Foligno במרכז איטליה.
פוקסס זכה בתכנון הפרויקט בתחרות שנערכה ב-2001 לאחר רעידת אדמה (1997) שהרסה מבנים רבים בעיר, כולל את הכנסייה המקורית, San Giacomo. פוקסס הציע גיאומטריה חיצונית בצורת קוביה מונוליטית מבטון חשוף בעל פתחים בלתי שגרתיים בחזיתות הצפונית והדרומית. המתחם בנוי משני אלמנטים: בניין הכנסייה עצמו (610 מ"ר) - שהורכב משתי קוביות מוכנסות זו לתוך זו - וקומפלקס מגורי איש הדת האחראי (1300 מ"ר), אלמנט מלבני ארוך ונמוך. מבנה הכנסיה הוא מלבן של 30 מ' על 23 מ', וגובהו 26 מ'.
התכנון מבוסס על מעברי אור ושימוש בתאורה להבעת קדושה; בין שני המלבנים שמרכיבים את הכנסייה יש אלמנטים נוספים שמובילים אור מן הפתחים הגיאומטריים בחזיתות הצפונית והדרומית אל המלבן הפנימי מהבטון ש"צף" בתוך הקוביה החיצונית. בתחום התווך שבין השכבה החיצונית של הקירות לזו הפנימית יש אור עליון מגג הזכוכית. בתוך הקוביה הפנימית חודר אור בצורות יוצאות דופן מהפתחים הייחודיים. לגיאומטריה הלא-שגרתית מצטרפים גופי תאורה בצורות ייחודיות שתולים בחיווט ארוך מגג הקוביה הפנימית.
תצוגה יפה.
השבמחקכדאי להראות עוד חתכים, אם יש. אשמח אם תוסיף סקיצה ואו הסבר כדי להבהיר את העיקרון הקונסטרוקטיבי.
אי אפשר שלא להוסיף גם שפוקסס הוא הארכיטקט של מרכז פרס לשלום ביפו, שבנייתו הולכת ונשלמת בחודשים אלה (אני מקווה).
אם אני מבין נכון, כל הקובייה הפנימית תלוייה מהחלונות האלה שהם למעשה קורות ענק חלולות שמוחזקות מהחזית החיצונית. רעיון יפה וחכם מבחינה הנדסית ו"בניינית" כמו שיסקי אומר, רק חבל שהחלונות מגוחכים ומכוערים. הוא איש מאוד מוכשר אבל תמיד יש אצלו עודף של תיאטרליות.
השבמחק