אוסקר נימאייר נולד בריו דה ז'נרו, ברזיל ב- 1907. נחשב לאחד האדריכלים הברזילאים החשובים והמשפיעים בקרב הזרם המודרניסטי וממשיכיו באדריכלות הגנון הבינלאומי. מבין חלוצי האדריכלים שהשתמשו בבטון מזוין כחומר בנייה עיקרי ופיסולי.
סיים את לימודיו בבה"ס לאומנויות יפות ב- 1934 כאדריכל מהנדס. החל לעבוד במשרדו של ליסיו קוסטה, אשר מונה ע"י שר החינוך לאדריכל בניין משרד החינוך והבריאות בריו דה ז'נרו.
מאוחר יותר הוביל נימאייר צוות אדריכלים שכלל בין היתר את לה קורבוזייה כיועץ. ב- 1945 כשמאוחריו שנים של ניסיון ומוניטין כאדריכל מוצלח, נאלץ נימאייר לצאת לגלות באירופה. באותם השנים המשטר בברזיל היה צבאי דיקטטורי, ומאחר ונימאייר השתייך למפלגה הקומוניסטית- נבזז ונפגע משרדו.
כנסיית סן פרנסיסקו נחשבת למונומנט המודרני הראשון של ברזיל. הכנסייה נבנתה ב- 1943 במסגרת פרוייקט שנקרא PAMPULHA COMPLEX מטרתו לפתח פרבר חדש מצפון לעיר PAMPULHA והוא כלל: קאזינו, אולם ריקודים, מועדון שייט, גולף מלון וכנסייה.
הכנסייה עמדה תחת ביקורת חריפה בשל צורתה הלא שמרנית. נימאייר מעיד על עצמו שרצה להשתחרר מהמונוטוניות של אדריכלות בת זמנו. הוא נמשך לקו החופשי שהטכנולוגיה החדשה (בטון) איפשרה.
תוכנית הכנסייה מבוססת על סידרה של קשתות פרבוליות מתמטיות. מורכבת משני קמרונות גדולי מימדים החולשים על הספינה הראשית והמזבח. מהספינה הראשית מתפתחים עוד שלושה קמרונות צדדיים. בפתח הכנסייה ניתן להבחין במגדל פעמון אנכי ולעומתו, הקירוי החיצוני האופקי- המהווים שני אלמנטים מנוגדים. חזית הבניין מכוסה עבודות פסיפס שנעשו ע"י אומנים מקומיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה