הקדושה שלי: סנטה אנג'לינה

עבורי, השאלה של הקתדרלה בתחנה המרכזית הישנה היא שאלה של מקומיות מול זרות. המשתמשים של הקתדרלה, הנטועה בלב נווה-שאנן, יהיו בליל המהגרים והפליטים המתגוררים בשכונה ובשאר חלקיה המוחלשים של תל אביב. כסמל של דתיוּת ושל קהילתיות וחמלה, המבנה שלה יהיה זר בתל אביב החילונית, היום-יומית והאדישה. כסמל הנוצרי האולטימטיבי, היא תהיה זרה בלב "מדינת היהודים". מהגרי-העבודה והפליטים שעבורם היא תיבנה, נקראים בפינו "עובדים זרים", והזרות שלהם מופגנת בכל פינה של נווה שאנן, והיא כל-כך חזקה שכישראלי, אני מרגיש כזר בעת הליכה ברחובותיה.
כחברה, בכך שאנחנו מתייגים אותם כ"זרים" אנחנו מורידים מעצמנו את האחריות לתחומים שלמים של חייהם, לחיי המשפחה, הפנאי, הקהילה, התרבות והדת. כל שאלות המכסות, האישורים, הגירוש וההכרה בהם נדונות באופן קר ובירוקרטי, ולא מתוך שותפות-גורל, חמלה או אמפתיה. אלו הם הערכים שעומדים בבסיסה של הכנסייה הנוצרית, ואין מקום שבו ערכים אלו יותר רלוונטיים מאשר בנווה-שאנן.

הקתדרלה שלי תוקדש לדמות שמסמלת בחייה ובמעשיה את ערכי החמלה והאמפתיה ומוּכרת בכל העולם בזכות מחוייבותה לקורבנות של זרות, בערות ושנאה. היא מכהנת מאז 2001 ועד היום כשגרירה של רצון טוב מטעם סוכנות האו"ם לפליטים וזכתה בפרסים בזכות פעילותה הבינ"ל, ביניהם פרס "Citizen of the World Award" מטעם האו"ם ב-2003, "Global Humanitarian Award" מטעם UNA-USA, ו"Freedom Award" מטעם ה-International Rescue Committee.

אנגלינה ג'ולי היא שחקנית קולנוע אמריקנית בת 32 שנולדה בלוס אנג'לס. פרסומה הגדול בא לה לראשונה בזכות הסרט "לארה קרופט" בשנת 2001, ומאז היא השחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בהוליווד. ג'ולי התחילה להתעניין בנושאים הומניטריים בזמן צילומי "טומב ריידר" בקמבודיה. היא פנתה ל-UNHCR, סוכנות האו"ם לפליטים, לקבלת מידע נוסף על אזורי קונפליקט בעולם, ובשנה שלאחר מכן ביקרה במחנות פליטים ברחבי העולם כדי ללמוד עוד על התנאים הבעייתיים בהם נתקלים מהגרים בכפייה.
ב-2001 ערכה מסע לסיירה-לאון וטנזניה, ולאחריו ביקור במחנות פליטים בקמבודיה ובפקיסטן ותרמה מיליון דולר לפליטים אפגניים שם. ב-2002 ביקרה פליטים קולומביאניים באקוודור פליטים קמבודיים בתיאלנד, פליטים סרבים בקוסובו ופליטים אנגוליים בנמיביה. ב-2003 נסעה לטנזניה לבקר ולסייע לפליטים קונגולזיים בטנזניה וכן ביקרה פליטים עירקיים בירדן ומהגרים סודניים במצריים. בשנים 2004 ו-2005 המשיכה ג'ולי את פעילותה להגברת המודעות לזכויות אדם ולפתרון בעיית הפליטים בעולם ונסעה לצ'אד, לדרפור, לביירות, לפקיסטאן, להודו, לקוסטה-ריקה לסוריה ולעירק. ג'ולי ובעלה בראד פיט תרמו מיליון דולר נוספים לפעילות סוכנות האו"ם לפליטים בצ'אד ודארפור.
מאז 2005 החלה ג'ולי להיות מעורבת יותר בפעילות פוליטית למען זכויות אדם ולמען פעילות הומניטרית למהגרים ופליטים, פגשה ראשי מדינות, נאמה בכינוסים כלכליים בינ"ל, והחלה לעשות לובי לאינטרסים הומניטריים בקונגרס האמריקני. היא הקימה קרן לילדים מהגרים ופליטים, " the National Center for Refugee and Immigrant Children", ארגון המספק עזרה משפטית לילדים מחפשי מקלט חסרי ייצוג משפטי, ותרמה לצורך הקמתו חצי מיליון דולר. בשנת 2006 הכריזה על הקמת קרן Jolie/Pitt Foundation שתרמה לארגונים Global Action for Children ו- Doctors Without Bordersבסך מיליון דולר לכל ארגון.

לאנג'לינה ג'ולי 6 ילדים - שלושה מאומצים ושלושה ביולוגיים. ב-2002 אימצה את ילדה הראשון, Maddox Chivan בבית יתומים בקמבודיה. ב-2005 אימצה את Zahara Marley האתיופית בבית יתומים באדיס אבבה. ב-2006 ילדה ג'ולי את ביתה Shiloh Nouvel בכפר בנמיביה והיא אזרחית נמיבית. ההורים מכרו את זכויות הצילום של הילדה תמורת 8 מיליון דולר שנתרמו לארגון שלא נחשף. ב-2007 אימצו ג'ולי ופיט בהו-צ'י מין סיטי את Pax Thien, ילד בן 3 מויאטנם שננטש בלידה. ב-2008 ילדה ג'ולי תאומים, Knox Léon ו- Vivienne Marcheline, בניס, צרפת. גם זכויות הצילום שלהם נמכרו, תמורת 14 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שאי פעם שולם תמורת תמונות סלבריטאים, שנתרם כולו לקרן ג'ולי-פיט.

עבורי, משפחת ג'ולי-פיט, על שלל אזרחויותיה וגווני-העור בה, מהווה את נווה-שאנן בזעיר אנפין ומודל לאנושיות, אהבת האדם, מחוייבות לזכויות האדם, שותפות גורל ואמפתיה. אנג'לינה ג'ולי בחרה להקדיש את חייה לפעילות הומניטרית למען אלו שגורלם לא שפר עליהם כמו גורלה.

אחד הדברים שבמיוחד הופכים את אנג'לינה ג'ולי לקדושה בעיני, זה האנושיות שלה, צדדיה הבלתי-קדושים בעליל והסתירה בין דימוי הכוכבת ההוליוודית, הגרושה פעמיים ונשואה לסופר-סטאר הנחשק, המיליונרית המצליחנית, לבין השגרירה-לשם-כבוד, המתעקשת לשלם עבור מסעותיה מטעם סוכנות הפליטים של האו"ם ולישון בתנאים זהים לאלו של צוותי האו"ם. בהקשר ה"אפל", ה"לא-קדוש" שלה, אני רוצה להזכיר את 13 כתובות הקעקע שלה, שזוכות לתשומת לב בלתי-נדלית בתקשורת ומקשות מאד על בימאים בסצנות חשופות בסרטיה. חלק מכתובות הקעקע היא הסירה בלייזר, ביניהם "בילי בוב", שמו של בעלה לשעבר, או הסימן הסיני למוות. אחת מכתובות הקעקע שלה מצאה חן בעיני בהקשר של המהגרים והפליטים בנווה שאנן, באי הקתדרלה החדשה:

המשפט הלטיני "quod me nutrit me destruit", שמשמעותו: what nourishes me destroys me.