עם כניסתה של העיר הלבנה של תל אביב לרשימת נכסי צאן הברזל של התרבות האנושית, גילו פרנסיה שהדבר היחיד שמונע מתל אביב להסתפח סופית למשפחת העמים התרבותיים הוא קתדרלה נאה שתוצב בכיכר מרכזית של העיר.
הקתדרלה, או ליתר דיוק ה- ecclesia cathedralis, היא כנסיה המשמשת כמקום שבתו (קתדרה) של בישוף. משרת הבישוף היא מהגבוהות בהיררכיה הנוצרית. הוא בדרך כלל ממונה על ידי שנים או שלושה בישופים אחרים, ותפקידו המסורתי הוא להנהיג את הדיאוקסיה שהוא ממונה עליה, ששטחה ואוכלוסייתה משתנים בהתאם למיקום ולמאבקי הכוחות בתוך הכנסייה.
בכל העולם קיימות כיום 3094 קתדרלות המפוזרות בכל חמשת היבשות – אירופה, אסיה, צפון אמריקה ודרום אמריקה, אפריקה ואוקיאניה. ברבים מהמקרים (במיוחד בעולם הנוצרי) מסמנות הקדרלות באופן מסורתי את אחת מנקודות הציון החשובות של העיר (הנוהג באירופה למשל הוא למדוד את המרחקים בין הערים מהקדרלות שלהן).
מעבר לשאיפותיה חובקות העולם של תל אביב להצטרף לערים כמו מילאנו, פריז וברצלונה, ישנן לא מעט סיבות טובות המצדיקות את בנייתו של מונומנט שכזה דווקא בעיר העברית הראשונה (ויפה שעה אחת קודם!):
- מאז סוף מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל, עשה הכס הקדוש דרך ארוכה על מנת להתפייס עם היהדות והעם היהודי, ששיאו בשנת 2000 בביקור ראשון של אפיפיור במדינת ישראל. לאור העובדה שמערכת היחסים בין היהדות והכנסייה נמדדים בטווחים של מאות רבות של שנים, ביקור של אפיפיור בארץ הקודש תחת ריבונות ישראלית מהווה בהחלט מצב לא שגרתי. וההשלכות הפוליטיות שלו הן מרחיקות לכת מאוד. מטבע הדברים, עבר האפיפיור בין האתרים הקדושים לנצרות וערך מיסות בירושלים, בית לחם, צפת והכנרת, וכן ערך ביקור ב"יד ושם". אך למרבה הצער, הוא פסח על ביקור בעיר העברית הראשונה. בנייתה של קתדרלה בעיר זאת תחזק מאוד את קשריה של מדינת ישראל עם העולם הנוצרי שכן היא תחייב מינוי בישוף לעיר תל אביב (שיתגורר בצמוד לקתדרלה) ותאפשר לאפיפיור בביקורו הבא לקיים מיסה גם בתל אביב.
- בנייתה של קתדרלה בתל אביב עשוייה לתקן את המצב הקיים. נכון להיום, קיימות שתי קתדרלות קתוליות בשטחים של ישראל/פלסטין המנדטורית (או ארץ הקודש), שתיהן ממוקמות בירושלים בשטחים שסופחו אחרי 1967. מכיוון שלעת עתה איחודה של ירושלים וסיפוחה של העיר העתיקה לא הוכרו מבחינה בינלאומית, למעשה אין במדינת ישראל כיום אף קתדרלה אחת לרפואה. במובן זה, אנחנו בהחלט מפגרים מאחורי שכנינו: 5 קתדרלות בלבנון, 5 קתדרלות במצרים, 4 קתדרלות בסוריה, 4 קתדרלות בטורקיה, 2 קתדרלות בעירק, קתדרלה אחת בירדן, קתדרלה אחת בכווית, ואפילו קתדרלה אחת באבו דאבי.
- על רקע נתונים אלה, מפתיע יהיה לגלות שמכל המדינות במזרח התיכון, כולל גם מדינות בעלות מסורת נוצרית מובהקת כלבנון, דווקא מדינת ישראל, שאין בה קתדרלה, היא היחידה באזור זה של העולם שבו מספר הנוצרים לא יורד אלא עולה בהתמדה: מ- 34,000 נוצרים שהיו בארץ ב- 1948 עלה מספר הנוצרים בישראל לקרוב ל- 200,000 כיום, 2.6% מכלל האוכלוסיה בישראל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2005.
- בניית קתדרלה היא לא רק הזדמנות להוסיף לעיר בניין חשוב ולשפר סיטואציה עירונית נתונה אלא גם לארגן מחדש את העיר או חלק ממנה. שלא לדבר על רווחים משניים: עצם קיומה של קתדרלה נוצרית בלב העיר העברית הראשונה, בתוספת ארכיטקטורה טובה, עשויים להיות אטרקציה למאות אלפי תיירים וצליינים נוצרים, ולעודד תעשייה שלמה של גלויות דואר, מחזיקי מפתחות ומזכרות (כדורי זכוכית עם שלג למשל), מדריכי טיולים, פנסיונים, מוניות, פיצוציות וכיוצא באלו.
-
- והכי חשוב: עד שיבוא הבישוף לשבת בתל אביב (שזה כמובן לא תלוי רק בנו) אפשר יהיה גם להסתפק בכומר חביב. ועד שהכומר יהפוך לבישוף כדי להפוך את הפרויקט שלכם לקתדרלה, לפחות תהיה לעיר כנסייה שתמלא צורך אמיתי חדש שבשנים האחרונות הולך וגדל בצורה משמעותית: על אותו מספר רשמי של אזרחי ישראל הנוצרים שמוזכר בנתוני הלמ"ס, נוסף עוד מספר לא ידוע ולא קבוע של מהגרי עבודה ופליטים נוצרים המרוכזים בעיקר בעיר תל אביב. הם אינם קשורים לקהילות נוצריות מקומיות כאלה ואחרות (פלסטיניות, רוסיות, יווניות) ויש להם צרכים נפרדים ומורכבים יותר. בחיפוש באינטרנט אחרי "כנסיות בתל אביב" עולות שלוש כנסיות – אחת בחלל ברחוב לבנדה, אחת ברחוב פרנקל, וכנסיית השכל. ואלה רק המקומות שמתפרסמים ברשת. על פי רוב, מתנהלים שרותי הדת האלה במקומות אראיים ומאולתרים בדירות מגורים קטנות. הדבר גורם למתחים רבים בין הקהילות הללו ובין שכנים יהודים, ומגבירים את הצורך בכלל בהסדרת מקום תפילה נאות ומכובד לנוצרים תושבי ואזרחי תל אביב. כראוי לעיר שמתגאה בפתיחותה, באופיה הקוסמופוליטי ובמסורת המכובדת של הכנסת אורחים ומאור פנים למיעוטים בעיר, במיוחד לעובדים זרים ולפליטים, מבנה כזה במקום מרכזי בעיר יכול להיות חשוב לא פחות מקתדרלה.
אני מניח שאפשר להביא עוד המון שיקולים אמיתיים ומופרכים יותר או פחות. אבל מה שבטוח הוא שמדובר כאן בהזדמנות לתכנן בניין שמצד אחד הוא מעין "סטנדרט" ארכיטקטוני בקנה מידה לא מאוד גדול. מאות שנים בונים קתדרלות וכנסיות. איך אפשר לבנות כזה מבנה היום ואיך אפשר לעשות את זה כאן? זהו המקום לבחון את כל הנושאים הגדולים, את כל הרעיונות הדמיוניים ולהתעסק במושגים הכי מובהקים של הארכיטקטורה – חוץ, פנים, אור, צל, חומר, דימוי, אורנמנטיקה, טכנולוגיה – ודרכם לדבר על דברים שברומו של עולם – קדושה, אלוהות, אמונה, גאולה וכיוב'. מאותן הסיבות זהו אתגר ארכיטקטוני בכלל לא סטנדרטי שמחייב הליכה בגדולות בין מלכודות שנטמנו בערמומיות. זהו פרויקט שבו הגבול בין הנשגב למגוחך יכול להיות דק כחוט השערה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה